הרצאה פרונטאלית שתחבר את הצוות החינוכי למה שהופך את המפגש בין העולם המערבי לגיל ההתבגרות למורכב כל כך. מהם הפיתויים, מה הופך אותם למורכבים, למה השיח סביבם מעורר כל כך הרבה איומים, איפה עובר הגבול בין הנאה לסיכון התמכרותי, ובשורה התחתונה – מה עושים עם זה.
אהבתם? שתפו!
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה לטובתו, והוא מתבצר עוד יותר. בגיל ההתבגרות זה קורה הרבה. מה הקטע? על מה הוא מגן?
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב לזלזול וציניות של מתבגר, בלי להיגרר למאבקי כוח מתישים? ולמה זה קורה, דווקא ברגעים הכי חשובים?
אנחנו נזהרים. שלא ירגיש קטן. שלא יביע התנגדות. שלא יבין אותנו לא נכון. ואולי אין צורך להיזהר? אולי זה מה שמקטין אותו? אולי הגיע הזמן להפסיק
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב
אנחנו נזהרים. שלא ירגיש קטן. שלא יביע התנגדות. שלא יבין
ובבת הכל מתנפץ.
בהתחלה התפקוד שלו מתחיל לגמגם, פתאום להורים שלו יש סיבות לכעוס, יום אחד הוא נעלם לכמה
אני יושב עם החברים. אני יודע שהם סבבה איתי. אני רוצה להגיב על מה שהם מדברים. אני משותק. אני ממש
בנטישה- מה שהיה לא יהיה, אבל גם מה שהיה לא היה. חשבתי שהיה משהו, אבל אני מבין שלא היה כלום.