למרות הלחץ שעשוי להתעורר, זה כשלעצמו לא בהכרח מעיד על מצב חירום או על התמכרות. המציאות הרווחת כיום אצל בני נוער הפכה את השימוש בגראס במקומות רבים למשהו שנמצא על גבול הנורמטיביות. אחוזים גבוהים מבני הנוער נחשפים לגראס ולא מן הנמנע שגם מצטרפים לחגיגה ממקום של סקרנות או ריצוי חברתי ורצון להיות חלק.
לרוב, אנו ממליצים לחפש אחר סימנים מעידים נוספים. החלפת חברים, ויתור על תחומי עניין, התנהגות נמנעת, שתיקות מרובות או שינויים נוספים שעשויים להעיד על אופי השימוש.
בין אם השימוש הינו חד פעמי ובין אם מדובר בהתנהגות שהפכה לחלק מאורח חייו, אנו ממליצים לא לפעול בפזיזות ולהתפנות לכמה דקות של שיחה – בה ננסה להבין ביחד מה מפעיל את ילדכם ואיך מומלץ לפעול מולו בהתאם למצבו הרגשי, החברתי, התפקודי, ובהתאם למערכת היחסים שלכם מולו.
הילד שלי לא מקשיב לי: איך מחזירים את שיתוף הפעולה הביתה?
איך יוצרים שיתוף פעולה מול מתבגר, בלי להפוך כל בקשה למלחמת כוחות על סמכות והיררכיה? ארבעה עקרונות מעשיים שיעזרו לכם להציב גבולות ברורים, ולהישאר משמעותיים, גם
