הורות תחת אש

הוא רוצה לבד, אבל עדיין זקוק להכוונה.
כשאנחנו מנסים לשמור עליו, הוא מתרחק.
כשאנחנו מרפים, הוא מתדרדר.
מה הלאה? מה עושים מכאן? והאם

החזרה למירוץ החיים ולרף הציפיות של העולם, גורמת לתחושה שאתם לא עומדים בקצב. זה לא קורה סתם, וזה לא בהכרח חייב להימשך ככה.

איך יכול להיות, שדווקא למי שקרוב אלינו אנחנו מתקשים לעזור?

הילד שלנו משתף במשהו שהוא מרגיש, ואנחנו מיד מנסים “לסדר” לו את הבעיה. הוא חווה מצוקה,