הרצאה לנוער שתעסוק בגבול הדק בין הנאה לשימוש ובהבדלים המהותיים שבין שימוש להתמכרות. נתוודע לעולמנו הרגשי המנווט אותנו, נעצור לבדוק באילו דברים אנו משתמשים בכדי למסך עליו ונרכוש כלים- על מנת שנוכל להנות מתוך בחירה ללא אילוץ או הרגל.
אהבתם? שתפו!
אנחנו רואים מה הילד שלנו צריך, מנסים לתת לו את זה, ודווקא אז הוא מתרחק. מה מייצר את הפרדוקס הזה, ומה התפקיד שלנו שם?
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה לטובתו, והוא מתבצר עוד יותר. בגיל ההתבגרות זה קורה הרבה. מה הקטע? על מה הוא מגן?
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב לזלזול וציניות של מתבגר, בלי להיגרר למאבקי כוח מתישים? ולמה זה קורה, דווקא ברגעים הכי חשובים?
אנחנו רואים מה הילד שלנו צריך, מנסים לתת לו את
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב
גראס הוא חומר מדהים. וזאת הבעיה. המח שלנו עובד שעות נוספות, בוחר בקפידה את פתרונות הקסם שלו. וכשאנו נתקלים במשהו
