בקצרה, התהליך הטיפולי הנדרש בגיל ההתבגרות ייחודי ובעל מורכבויות. הוא מצריך הליכה בין הטיפות. החזקת מוטיבציה גבוהה, כניסה לנבכי הנפש ובמקביל החזקה התנהגותית ופיתוח 'שוטר פנימי'.
דילוג על אחד מאלו יוביל לדשדוש והדרך לנשירה מהטיפול תהיה קצרה.
הצוות הטיפולי בעל ניסיון רב, וניתן דגש רב על החזקת המישורים השונים שיהפכו את התהליך הטיפולי להזדמנות אדירה לשינוי, שלא התאפשרה עד כה.
זו הסיבה לכך שבניגוד לטיפול רגשי מקביל – אחוזי הנשירה מהתהליך מזערייים, והשינויים שמתהווים ניכרים לעין ובלתי ניתנים להכחשה.
אבחון הוא אף פעם לא הכותרת של הסיפור
אבחנה מדויקת יכולה להיות מדהימה ומארגנת, אבל היא יכולה גם להיות מסוכנת.
מהי הדרך להיעזר בתוויות, מבלי לתת להם לצבוע את הסיפור כולו?
המשך
