למרות הלחץ שעשוי להתעורר, זה כשלעצמו לא בהכרח מעיד על מצב חירום או על התמכרות. המציאות הרווחת כיום אצל בני נוער הפכה את השימוש בגראס במקומות רבים למשהו שנמצא על גבול הנורמטיביות. אחוזים גבוהים מבני הנוער נחשפים לגראס ולא מן הנמנע שגם מצטרפים לחגיגה ממקום של סקרנות או ריצוי חברתי ורצון להיות חלק.
לרוב, אנו ממליצים לחפש אחר סימנים מעידים נוספים. החלפת חברים, ויתור על תחומי עניין, התנהגות נמנעת, שתיקות מרובות או שינויים נוספים שעשויים להעיד על אופי השימוש.
בין אם השימוש הינו חד פעמי ובין אם מדובר בהתנהגות שהפכה לחלק מאורח חייו, אנו ממליצים לא לפעול בפזיזות ולהתפנות לכמה דקות של שיחה – בה ננסה להבין ביחד מה מפעיל את ילדכם ואיך מומלץ לפעול מולו בהתאם למצבו הרגשי, החברתי, התפקודי, ובהתאם למערכת היחסים שלכם מולו.
דווקא כי אכפת לנו: איך הרצון לעזור למתבגר גורם לפעמים למחסום?
איך יכול להיות, שדווקא למי שקרוב אלינו אנחנו מתקשים לעזור?
הילד שלנו משתף במשהו שהוא מרגיש, ואנחנו מיד מנסים “לסדר” לו את הבעיה. הוא חווה מצוקה,
