הרצאה פרונטאלית אודות מערכת היחסים הייחודית שלנו עם ילדינו לאורך השנים. מהו החוט המקשר בין התבגרות יציבה לבין קיומו של מרחב ביתי בטוח, איך בונים מרחב כזה ומהי הסיבה שבגינה מותר ורצוי לטעות מידי פעם.
אהבתם? שתפו!
איך ייתכן שתקופה שאמורה לעורר געגוע מעוררת לפעמים דווקא הימנעות? למה דווקא זמן שאמור לתת לכולם תחושת שייכות גורם לו להרגיש בדיוק הפוך?
אלול. מה
כל התחלה חדשה מלווה בחשש. כשההתחלה הקודמת לא צלחה, החשש עלול להפוך לתחושה ברורה שגם הפעם יהיה רע. לאופן שבו נגיב לפחד הזה עשויה להיות השפעה
מה גורם לנער אחד לקחת אחריות, ולאחר להתרחק ממנה? מה גורם לו לוותר בקלות כזאת? ואילו שאלות חשוב שנשאל את עצמנו לפני שאנחנו מחפשים את הצעד
כל התחלה חדשה מלווה בחשש. כשההתחלה הקודמת לא צלחה, החשש
איך ייתכן שתקופה שאמורה לעורר געגוע מעוררת לפעמים דווקא הימנעות? למה דווקא זמן שאמור לתת לכולם תחושת שייכות גורם לו
איך יכול להיות, שדווקא למי שקרוב אלינו אנחנו מתקשים לעזור?
הילד שלנו משתף במשהו שהוא מרגיש, ואנחנו מיד מנסים “לסדר”
אנחנו רגילים לחשוב שהבעיה בתקופות ללא שגרה היא חוסר יציבות.
אבל האמת היא שהקושי לא קשור בהכרח ליציבות, אלא