הרצאה לנוער המעלה את הקושי לבחור לגלוש מתוך בחירה, ולא כהרגל או אילוץ. בהרצאה יינתנו כלים לזיהוי הבעיה, זיהוי הטריגרים ופיתוח כושר שליטה עצמית. נכנסתי לטיקטוק לשנייה ולפתע עברו שעתיים, יש בעיה? היכן עובר הגבול, מתי עוצרים את זה, ואיך.
אהבתם? שתפו!
אנחנו רואים מה הילד שלנו צריך, מנסים לתת לו את זה, ודווקא אז הוא מתרחק. מה מייצר את הפרדוקס הזה, ומה התפקיד שלנו שם?
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה לטובתו, והוא מתבצר עוד יותר. בגיל ההתבגרות זה קורה הרבה. מה הקטע? על מה הוא מגן?
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב לזלזול וציניות של מתבגר, בלי להיגרר למאבקי כוח מתישים? ולמה זה קורה, דווקא ברגעים הכי חשובים?
אנחנו רואים מה הילד שלנו צריך, מנסים לתת לו את
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב
החברים שלו צחקו, הוא קצת הובך, ואז הוא תיקן את עצמו. הוא אמר שלא התכוון לשאול כך, התכוון לשאול למה
נורא כאב לי. זה הרגיש כל כך טוב, והדרך שהוא עושה כל כך מיוחדת. למה? תעצור. לא כדאי לך. כל