הרצאה לנוער המעלה את הקושי לבחור לגלוש מתוך בחירה, ולא כהרגל או אילוץ. בהרצאה יינתנו כלים לזיהוי הבעיה, זיהוי הטריגרים ופיתוח כושר שליטה עצמית. נכנסתי לטיקטוק לשנייה ולפתע עברו שעתיים, יש בעיה? היכן עובר הגבול, מתי עוצרים את זה, ואיך.
אהבתם? שתפו!
אנחנו נזהרים. שלא ירגיש קטן. שלא יביע התנגדות. שלא יבין אותנו לא נכון. ואולי אין צורך להיזהר? אולי זה מה שמקטין אותו? אולי הגיע הזמן להפסיק
הוא רוצה לבד, אבל עדיין זקוק להכוונה.
כשאנחנו מנסים לשמור עליו, הוא מתרחק.
כשאנחנו מרפים, הוא מתדרדר.
מה הלאה? מה עושים מכאן? והאם
החזרה למירוץ החיים ולרף הציפיות של העולם, גורמת לתחושה שאתם לא עומדים בקצב. זה לא קורה סתם, וזה לא בהכרח חייב להימשך ככה.
אנחנו נזהרים. שלא ירגיש קטן. שלא יביע התנגדות. שלא יבין
הוא רוצה לבד, אבל עדיין זקוק להכוונה.
כשאנחנו מנסים
החזרה למירוץ החיים ולרף הציפיות של העולם, גורמת לתחושה שאתם
ובבת הכל מתנפץ.
בהתחלה התפקוד שלו מתחיל לגמגם, פתאום להורים שלו יש סיבות לכעוס, יום אחד הוא נעלם לכמה
אני יושב עם החברים. אני יודע שהם סבבה איתי. אני רוצה להגיב על מה שהם מדברים. אני משותק. אני ממש
בנטישה- מה שהיה לא יהיה, אבל גם מה שהיה לא היה. חשבתי שהיה משהו, אבל אני מבין שלא היה כלום.