התמכרות מוגדרת כמחלה והמשתנים שמגדירים אותה תלויים ברמת ההשתלטות של השימוש על חייו של המשתמש. עד כמה השימוש שולט על המחשבות, ההתנהגות, הסביבה והבחירות של האדם המשתמש. זה לא יהיה אחראי לקבוע את העובדה הזו על פי מספר מילים כתובות בלבד, אבל ככלל אצבע ניתן להניח שאם המחיר שמשולם בתמורה להתנהגות החורגת נראה גבוה ולא הגיוני – ככל הנראה אנו נמצאים על הרצף הסיכוני.

מניהול למנהיגות: איך להישאר הכתובת הבטוחה של המתבגר גם כשהבחירות שלו כואבות לכם.
הוא רוצה לבד, אבל עדיין זקוק להכוונה.
כשאנחנו מנסים לשמור עליו, הוא מתרחק.
כשאנחנו מרפים, הוא מתדרדר.
מה הלאה? מה עושים מכאן? והאם




