ראשית, להבין אותו/ה.
כולנו עושים את המיטב על מנת להגן על עצמנו ולחיות בצורה טובה.
גם אם זה נראה לנו תלוש מהמציאות – צורת החיים שלו/ה היא הטובה ביותר שמצא עד כה.
ההכרה בצורך הקיים וההליכה לטיפול נתפסת כויתור על כל ההגנות ו'מערכת ההפעלה' שפיתח במשך שנים.
הניסיון שלנו מעיד שהרבה יותר קל לכוון לפגישת ייעוץ ולא לפגישה טיפולית.
ההליכה לפגישה חד פעמית שעומדת בפני עצמה קלה יותר ונגישה יותר על פני הליכה לפגישה ראשונית שמצהירה על תחילתו של מסע שהוא/ היא אינם מעוניינים בה.
אנו מאמינים ובטוחים שאם יגיע לפגישה ראשונית וחד פעמית במטרה להתייעץ, ויגלה בה שייתכן שיש דרך שתהפוך את החיים שלו למהנים ומשוחררים יותר – ההמשך יהיה מבחירה וכמעט ללא התנגדויות.
אם אתם נתקלים בקושי כזה, ולא מצליחים לתמרן שם מולו – צרו קשר ונכוון אתכם.

התנגדות לעזרה: מה עושים כשהמתבגר לא רוצה לקבל עזרה?
מושיטים יד, והיא נהדפת בכוח. מנסים להסביר עד כמה זה לטובתו, והוא מתבצר עוד יותר. בגיל ההתבגרות זה קורה הרבה. מה הקטע? על מה הוא מגן?




