הצלחת הטיפול תלויה במספר משתנים .בשיטת הטיפול, בכימיה עם המטפל, בבשלות פנימית, דחיפות, ועוד.
אם ניסית בעבר וזה לא ממש עזר, או שהיה ממש משעמם וחסר עניין – כדאי שבניסיון הקרוב המטפל/ת ידע/ תדע מזה. כך נוכל ללמוד מה לא עבד ולהיות מדויקים יותר.
נוכל ללמוד לדוגמא על התאמה טובה יותר של מטפל לטובת העניין, על גישה טיפולית אקטיבית יותר / דינאמית יותר, על מציאת מוטיבציה או מענה להתנגדויות וחששות שעולות תוך כדי.
ככלל – חבל לוותר. כאב ניתן לריפוי, אל תוותר/ י על האפשרות לחיות בלעדיו.

מה גורם למאבקי הכוח עם מתבגרים, להופיע דווקא ברגעים החשובים?
איך מציבים גבולות ברורים, ועדיין מתחשבים? האם יש דרך להגיב לזלזול וציניות של מתבגר, בלי להיגרר למאבקי כוח מתישים? ולמה זה קורה, דווקא ברגעים הכי חשובים?




