ניסיון העבר מלמד אותנו שזה לא מומלץ. הדרך בה נביא אותו לפגישה הראשונה אינה משנה, היא תמיד עדיפה על פני ההגעה אליו לביתו. ביציאה מהבית והליכה למקום חיצוני יש הכרה ראשונית בכך שקיימת בעיה ונדרשת התערבות.
הגעה לבית יכולה לפתור את המצוקה הראשונית של ההתנגדות שלו להגיע לפגישה הראשונית, מניסיון – הפגישה השניה תהיה מורכבת הרבה יותר תחת המסר שאנו מוכנים להתאמץ יותר ממנו.
ראש בקיר: מה גורם לילד להילחם על כל דבר, ואיך יוצאים מזה?
מה עושים עם ילד שבטוח שאתם נגדו, שנלחם על כל דבר, שלא מעניינת אותו סמכות ושלא מוכן לזוז מילימטר? התשובה מתחילה בהבחנה קטנה שמשנה את כל
