ניסיון העבר מלמד אותנו שזה לא מומלץ. הדרך בה נביא אותו לפגישה הראשונה אינה משנה, היא תמיד עדיפה על פני ההגעה אליו לביתו. ביציאה מהבית והליכה למקום חיצוני יש הכרה ראשונית בכך שקיימת בעיה ונדרשת התערבות.
הגעה לבית יכולה לפתור את המצוקה הראשונית של ההתנגדות שלו להגיע לפגישה הראשונית, מניסיון – הפגישה השניה תהיה מורכבת הרבה יותר תחת המסר שאנו מוכנים להתאמץ יותר ממנו.
קשר עם מתבגרים: למה דווקא הפחד מטעויות, הוא זה שפוגע בקשר
אנחנו נזהרים. שלא ירגיש קטן. שלא יביע התנגדות. שלא יבין אותנו לא נכון. ואולי אין צורך להיזהר? אולי זה מה שמקטין אותו? אולי הגיע הזמן להפסיק
