ניסיון העבר מלמד אותנו שזה לא מומלץ. הדרך בה נביא אותו לפגישה הראשונה אינה משנה, היא תמיד עדיפה על פני ההגעה אליו לביתו. ביציאה מהבית והליכה למקום חיצוני יש הכרה ראשונית בכך שקיימת בעיה ונדרשת התערבות.
הגעה לבית יכולה לפתור את המצוקה הראשונית של ההתנגדות שלו להגיע לפגישה הראשונית, מניסיון – הפגישה השניה תהיה מורכבת הרבה יותר תחת המסר שאנו מוכנים להתאמץ יותר ממנו.
מחוץ להיגיון: מה גורם לו לחזור על אותן טעויות ואיך עוזרים לו לבחור נכון.
למה הוא עושה את זה שוב, אם ברור לו שאחר כך הוא יתחרט על זה?
יש מניע שמסתתר מאחורי החלטות והתנהגויות לא רציונאליות, ולאופי של
