ניסיון העבר מלמד אותנו שזה לא מומלץ. הדרך בה נביא אותו לפגישה הראשונה אינה משנה, היא תמיד עדיפה על פני ההגעה אליו לביתו. ביציאה מהבית והליכה למקום חיצוני יש הכרה ראשונית בכך שקיימת בעיה ונדרשת התערבות.
הגעה לבית יכולה לפתור את המצוקה הראשונית של ההתנגדות שלו להגיע לפגישה הראשונית, מניסיון – הפגישה השניה תהיה מורכבת הרבה יותר תחת המסר שאנו מוכנים להתאמץ יותר ממנו.
הילד שלי לא מקשיב לי: איך מחזירים את שיתוף הפעולה הביתה?
איך יוצרים שיתוף פעולה מול מתבגר, בלי להפוך כל בקשה למלחמת כוחות על סמכות והיררכיה? ארבעה עקרונות מעשיים שיעזרו לכם להציב גבולות ברורים, ולהישאר משמעותיים, גם
