כן. רוב האנשים שמגיעים לא יודעים בבירור מה מפריע להם. זה בסדר גמור וניתן לחלוטין לטיפול.
לרוב כשיש לנו עניין פנימי לא פתור אנחנו נפגוש בעיקר את התופעות לוואי שהעניין הזה מייצר. אנו עשויים לפגוש את זה בתקיעות מסויימת בחיים, במקומות מסוימים שמעוררים אצלינו תחושות לא נעימות, בדחף לבצע דברים או לחץ לרוץ לכיוון כלשהו שלא ממש עושה לנו טוב, או בתחושות לא נעימות שקשה לנו ממש להסביר אותם.
זה בסדר גמור ונורמלי לחלוטין. חלק מתפקידו של התהליך הטיפולי הוא להתחקות אחרי הגורמים שמייצרים אצלנו את מה שמפריע לנו.

מניהול למנהיגות: איך להישאר הכתובת הבטוחה של המתבגר גם כשהבחירות שלו כואבות לכם.
הוא רוצה לבד, אבל עדיין זקוק להכוונה.
כשאנחנו מנסים לשמור עליו, הוא מתרחק.
כשאנחנו מרפים, הוא מתדרדר.
מה הלאה? מה עושים מכאן? והאם




